משנכנס אדר מרבין בשמחה.
ביום פורים צריך כל אדם לשלוח לכל הפחות לאדם אחד שתי מתנות- מצווה זו נקראת: ״מתנות איש לרעהו״.
בנוסף, צריך גם לתת ולהרבות כמה שאפשר במתנות לאביונים - שהיא מצווה נוספת לפורים.
כמה לתת לאביונים? לפחות סכום כסף שאפשר לקנות בו ארוחה קלה.
צריך לתת מתנות לשני אביונים לכל הפחות.
צריכים לאכול, לשתות ולשמוח כמה שאפשר בפורים, והשנה זה לא פשוט בכלל..
עיקר מצוות הסעודה שתהיה ביום פורים עצמו.
גם מתנות לאביונים ואיש לרעהו צריך להיות ביום.
אז מה כדאי לשים במשלוח המנות ?
להלן המלצת מערכת ״בפשטות״ :
כדאי לשים לפחות תבשיל אחד ומשקה אחד, רצוי יין.
( אגב, גם קופסת טונה נחשבת לתבשיל וניתן להשיג בסופרים בקבוקי יין קטנים ואישיים )
אפשר כמובן גם להוסיף דברי מתיקה, עוגיות וחטיפים.
המלצה - יש להשתדל שהמוצרים במשלוח המנות יהיו ללא חומרים משמרים, E למיניו, צבעי מאכל, ובטח שלא מונוסדיום גלוטומט. כדאי שהמוצרים יהיו כמה שיותר טבעיים וקרובים לצורתם המקורית.
דוגמאות: במבה צהובה, שוקולד מריר 85%, בייגלה, עוגיות מקמח מלא או כוסמין, חטיף צ׳יפס טבעי, סוכריות צמחים עם ממתיקים טבעיים, חטיפי טחינה, אגוזים וכדומה..
לא לשכוח גם ברכה שמחממת את ה - ♥️
קצת רקע לפורים: על מה ולמה חוגגים?
בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון שלטה האימפריה הפרסית בחלקים גדולים מיבשת אסיה במלכותו של מלך שנקרא אחשוורוש.
למלך זה היה שר בכיר בשם המן, שהחליט להתנכל לעם היהודי בכל הממלכה ואף גזר עליו השמדה שתוכננה ליום י״ג באדר, לימים - יום תענית אסתר.
אסתר על פי הפשט היתה אחיינית יתומה של יהודי בשם מרדכי שזה האחרון שמע מבעוד מועד על הגזירה והכין תכנית פעולה באמצעותה של אסתר שהפכה למלכה בארמון אחשוורוש כמסופר במגילה שנקראת על שמה. אסתר ביקשה ממרדכי, הדוד שלה, עזרה על טבעית לצורך המשימה ודאגה לכך שבשלושה עשר לחודש אדר, שיקהלו היהודים, בני עמה, ויכריזו על יום צום, תפילה ותענית על מנת להינקם מאויביהם ושיבקשו רחמים מאת ה׳ יתברך שמו, שיעזרם.
ולכן קיבלו עליהם כל ישראל יום זה לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהבורא יתברך שמו רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל ה׳ בכל לבבו, כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.
מכל מקום ניתן להקל בתענית זאת בעת הצורך.
ביום י״ד באדר מציינים את חג פורים.
תפילות העם היהודי, אסתר ומרדכי פעלו וביום זה התבטלה גזירת המן, שבסופו של דבר הוצא להורג הוא ועשרת בניו, וליהודים היתה אורה ושמחה.
את כל הסיפור המלא והמתוק הזה, נקרא בעז״ה בהתכנסות קריאת המגילה בבתי הכנסת בערב פורים.
ראוי ללבוש בגדי שבת מהערב ויש הנוהגים גם להתחפש, זכר לתחפושות והמסכות שלבשו האביונים שבאו לבקש צדקה בשעתו ולא רצו להתבייש שיזהו אותם.
נוהגים לתת קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו הזמן ״זכר למחצית השקל״ שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות ציבור בזמן שבית המקדש היה קיים.
המנהג לתת 3 מחציות השקל משום שבפרשת כי תישא כתוב 3 פעמים ״תרומה״.
הספרדים נוהגים לתת סכום שנע בין 26-30 שקלים לכל נפש מבני ביתם.
נותנים זאת בערב לפני קריאת המגילה ומחלקים זאת לעניים.
בפורים - בתפילות ערבית, שחרית ומנחה אומרים - ״על הניסים״.
חייבים גם גברים וגם נשים לשמוע קריאת מגילה גם בלילה וגם ביום.
בברכת ״שהחיינו״ של יום, יכוונו גם על מצוות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
הקורא את המגילה צריך לכוון ולהוציא לידי חובה את כל השומעים. גם השומע צריך לכוון ולצאת לידי חובה ולשמוע כל תיבה ותיבה.
עיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושוע בן נון, קוראים בה את המגילה ב ט״ו לחודש ולא בי״ד.
פורים שמח !!!
ושנהיה מאוחדים תמיד.
