top of page

כשרות המאכלים

יש בעולם מגוון עצום של דברי מאכל לאדם: פירות, ירקות, מאפים, בשרים, מוצרי חלב ועוד...



התורה עושה לנו סדר מדוייק לגבי המאכלים המותרים לגוף האדם למען תקינות המערכות הפועלות בו וגם למען שמירה על מאכלים ובעלי חיים שהקב"ה ברא למטרות אחרות ולכן אסר לאוכלם.

צריך לדעת כי המזון מתערבב בנפש של האדם האוכל אותו, והופך להיות חלק ממנו ממש ומשפיע עליו ולכן עלינו לצרוך מזון שהוא בריא לגוף וגם לנפש. כאשר אדם אוכל, הגוף מקבל את החלק החומרי, והנשמה מקבלת את החלק הרוחני שבמאכל. כשאדם אוכל דברים האסורים באכילה - הוא מטמא את הנפש שלו.


חיות ובהמות כשרות למאכל

בחומש ויקרא מונה התורה את סימני הטהרה של החיות והבהמות מותרות לאכילה, שהם: מעלות גרה, שוסעות שסע ומפריסות פרסה. כל החיות הטהורות הן אוכלות עשב ממשפחת היונקים. הבהמות שבדרך כלל נוהגים לאכול היום הן פרה, עז וכבש – ולעיתים גם צבי או בופאלו.

עופות

בחומש ויקרא מונה התורה 24 ציפורים האסורות במאכל. כיום מותרות לאכילה רק העופות שיש לנו מסורת מבוססת לכשרותם – כגון תרנגול, תרנגול הודו, ברווז, יונה ואווז.

דגים

סימני הטהרה בדגים הם: סנפיר וקשקשת. דגים כשרים הם: טונה, סלומון, קרפיון, אמנון, נסיכת הנילוס, מקרל ובקלה.

סרטנים ו'פירות ים' אחרים (כמו צדפות) אינם כשרים, משום שאין להם קשקשת. בנוסף לכך, כל היונקים הימיים (לווייתנים ודולפינים) אינם כשרים.

חשוב לרכוש מוצרי מזון במקומות בעלי תעודת כשרות וכך להימנע מספק.


על לחם גמור שהוא מחמישה מיני דגן, מברכין לפניו

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ"

ולאחריו מברכים ברכת המזון


שחיטה כשרה

כדי שהבשר יהיה כשר לאכילה, לא די בכך שמקורו במין טהור. הבהמה והעוף צריכים לעבור שחיטה על פי המתואר בתורה ( למעט הדגים שאינם צריכים שחיטה ). בתהליך זה, חותך שוחט מוסמך את הקנה והוושט של החיה בסכין שחיטה מיוחדת, חדה מאוד. השחיטה קוטעת גם את וריד הצוואר, וגורמת למוות כמעט מיידי תוך גרימת כאב מינימלי לחיה.

שחיטה כשרה כוללת אף בדיקה, ניקור ומליחה. חשוב מאוד להקפיד לקנות בשר עם כשרות, המוכיחה שתהליך השחיטה נעשה על פי כללי ההלכה.


בשר וחלב

התורה אוסרת אכילת בשר וחלב יחד, וגם את עצם בישולם יחד. חז"ל אסרו אכילה של בשר וחלב באותה ארוחה, וכן אסרו את הכנתם באותם כלים. לכן, במטבח כשר צריכות להיות שתי מערכות נפרדות של סירים, מחבתות, צלחות וסכו"ם – האחת למאכלים בשריים והשנייה לחלביים.

לאחר אכילת מאכלי בשר, נוהגים לחכות 6 שעות לפני שאוכלים מוצרי חלב. אבל לאחר אכילת מזון חלבי אפשר לאכול בשר בלי המתנה. בכל זאת, יש לאכול דבר מה (כגון לחם) ולשטוף היטב את הפה לפני אכילת אוכל בשרי.

**********

איבר מן החי

האיסור "אבר מן החי" חל גם על גויים. התורה אוסרת אכילת כל איבר שהוסר מחיה לפני שהומתה.


חלב ישראל

החלב שכשר לשתייה הוא רק חלב שבא מבהמה כשרה. יש צורך בהשגחה במהלך החליבה כדי להבטיח שהחלב אכן בא מבהמה כזאת. בעיה זו נפוצה פחות בארץ, שבה רוב משקי החלב מנוהלים על ידי יהודים ומפוקחים על ידי גופי הכשרות השונים. בחו"ל, שם רוב משקי החלב שייכים לאנשים שאינם יהודיים, הבעיה נפוצה יותר. יש פוסקי הלכה המתירים לצרוך בחו"ל מוצרי חלב בהסתמכם על פיקוח משרד הבריאות המקומי. עם זאת, גם בחו"ל רבים מקפידים לצרוך אך ורק מוצרים שנחלבו על ידי יהודי או תחת השגחתו, ובארץ, כמובן, מקפידים על כך הרבה יותר. ההשלכה המעשית בארץ נוגעת בעיקר למוצרי חלב המגיעים מחו"ל או למוצרים המכילים אבקות חלב המגיעות מחו"ל.

גופי הכשרות בחו"ל יציינו בפירוש "חלב ישראל" על אריזתם של מוצרים שהופקו מחלב שהשגיחו על חליבתו. לעומת זאת, בארץ, בדרך כלל יציינו "לאוכלי חלב נכרי" או הערה דומה, על מוצרים המופקים מחלב מיובא.


********** בישול עכו"ם כגדר למניעת התבוללות, אסרו רבותינו אכילת מאכלים שבושלו על ידי גויים. קיימים דינים רבים ומפורטים לאיסור זה, אך זוהי נקודה חשובה בכשרות המזון: שהאוכל בושל על ידי יהודי, ולא – המאכל נאסר באכילה. כשרות בצומח גם בצומח יש להקפיד על כשרות, בדגנים, פירות וירקות. דגנים יש מצוות הנוגעות בכשרות הדגן. אחת מהן היא: הפרשת חלה. זוהי מצווה קדושה, המתקנת את חטאה של חוה. מהות המצווה היא: כאשר אנו לשים כמות רצינית של בצק (שהוכן מיותר מ-1.2 ק"ג קמח) לשם אפייה, מסירים ושורפים חלק קטן מהבצק הזה. כשמדובר בכמות העולה על 1.6 ק"ג קמח (או 2.25 לפי שיטה אחרת), מברכים 'על הפרשת חלה'. בימי המקדש, היו נותנים את ה'חלה' לכהן. ברגע שהפרישו את החלה מהבצק, הבצק כשר לאפיית לחם או כל מוצר אחר. ********** כשרות בפירות העץ פירות הגדלים במשך 3 השנים הראשונות מרגע נטיעת העץ, נקראים "עָרלה" ואינם כשרים לאכילה. הכלל הזה חל על עצים בארץ ישראל וגם בחו"ל. מי שנוטע עץ בחצרו, אינו יכול לאכול את פירותיו לפני שיחלפו שלוש שנים, וקיים תהליך מסוים שצריך לעשות כדי להכשיר לאכילה פרי שגדל בשנה הרביעית. כשרות בירקות תרומות ומעשרות תרומות ומעשרות הוא ביטוי כולל למספר סוגי מעשרות שצריך להפריש מהיבול החקלאי הגדל בארץ ישראל, אשר אותם היו נותנים בעבר לכהנים וללויים. מוצרים שלא עושרו נקראים "טֵבֶל" ואינם כשרים לאכילה. כשאנו קונים פירות, ירקות ודגנים שגדלו בארץ (ומוצרים שונים המכילים אותם), יש לוודא שהופרשו מהם תרומות ומעשרות.


********** בדיקת המזונות מחרקים בכלל הלכות כשרות המאכלים, מונה התורה את איסור אכילת שרצים: "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל". הפסוק ממשיך לכלול את כל מיני השרצים: "כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם". לאחר פירוט האיסור, התורה מסיימת בסיבת חשיבות האיסור: "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלוקים, והייתם קדשים כי קדוש אני". מן המילה "המעלה" מלמדת הגמרא: "אמר הקדוש ברוך הוא: אלמלא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה, שאין מטמאין בשרצים,דיי". הגמרא חוזרת ומבארת שעקב מיאוסם, מעניקה התורה חשיבות-יתר לאיסור שרצים. עם ישראל נקדש לה', וקדושתו מחייבת היבדלות מיוחדת. עוון אכילת שרצים חמור במיוחד מפאת שנכפל איסורו בתורה. מי שאוכל בשר בהמה שאיננה טהורה, כגון בשר חזיר, עובר על איסור תורה אחד. אך מי שאוכל שרץ המים או האדמה עובר על ארבעה או חמישה איסורים; ומי שאוכל שרץ העוף, כגון זבוב, עובר על ששה איסורי תורה. זוהי הסיבה שחשוב מאוד לבדוק את כל המאכלים מזבובים, תולעים וחרקים. גם קמח צריך בדיקה מחרקים, וכן שאר מוצרים כגון פסטה, אורז ועוד. למרות תעודת ההכשר שעל המוצרים - יש לבדוק אותם מחרקים עוד לפני השימוש.


********** משנה – מסכת ברכות פרק ו' כיצד מברכין על הפירות ? על פירות האילן אומר – בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין אומר – בורא פרי הגפן. ועל פירות הארץ אומר – בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר – המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות אומר – בורא פרי האדמה.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating

הארות/הערות ותגובות יתקבלו בשמחה  😊
חלק מהכתוב סוכם והועתק בתמימות ומתוך כוונה טובה ממקורות שונים על מנת ללמוד וללמד, ללא מטרות רווח כספי.
רוב ההלכות המופיעות באתר הועתקו וסוכמו בקווים כלליים  מתוך ספר – קיצור שולחן ערוך  - של הרב 

שלמה גאנצפריד זצ"ל במהדורת הרב מרדכי אליהו זצ"ל. חלקים אחרים הועתקו ממקורות הלכתיים שונים.

bottom of page