ספירת העומר

בליל שני של פסח, מתחילים לספור ספירת העומר, וסופרים בעמידה.

סופרים 49 ימים שבמהלכם ישנן 7 שבתות עד לחג השבועות - חג מתן תורה.

הספירה היא למעשה למניין הימים שבין פסח - החג בו אנו מציינים את יציאת מצרים לבין חג השבועות - החג בו קיבלנו את התורה הקדושה.

הספירה היא מצווה הכתובה בתורה.

המצווה היא לספור תיכף בהתחלת הלילה אחר צאת הכוכבים ובדיעבד ( גם מי שלא הספיק בזמן זה ) - זמנה כל הלילה.

בבית הכנסת, בלילות שבת ויום טוב סופרים לאחר הקידוש כדי להקדים את קדושת היום.

אומרים ״לשם יחוד ״ לפני הספירה כפי שכתוב בסידורי התפילה ולאחר מכן אומרים מזמור - ״אנא בכח״ ו ״למנצח״

במוצאי שבת ויום טוב סופרים קודם הבדלה כדי לאחר יציאת היום.

מי ששכח לספור ועבר כבר הלילה, יספור ביום ללא ברכה ובלילות שלאחר מכן יספור בברכה. ואם שכח גם בכל היום, יספור בלילות הבאים ללא ברכה ( במצב כזה, טוב לומר לשליח הציבור ( החזן ) לכוון בברכתו על כל מי שאינו יכול לברך ( שלא ספר לילה ויום )

במהלך ימי הספירה נפטרו תלמידי רבי עקיבא במשך 33 ימים ( ל״ג ) ולכן נוהגים בימים האלו קצת אבלות, לא מתחתנים ולא מסתפרים.

האיסור הינו עד ל״ג בעומר ביום, ויש נוהגים עד ל״ד בעומר בבוקר.

בליל חג שבועות מאחרים להתפלל ערבית עד צאת הכוכבים כדי שיהיו 49 ימי ספירה מלאים והתורה אמרה - 7 שבתות תמימות תהיינה.