אמר הקב"ה לנביא ישעיה : ראה מעשה בני, כי אינו אלא לפנים ומחזיקים בם כאדם שמחזיק ונוהג במנהג אבותיו בידו. באים בביתי ומתפללים לפני תפילות קבועות כמנהג אבותיהם לא בלב שלם. הם מנקין את ידיהן ומברכים על נטילת ידים ובוצעין ( לחם ) ומברכין ברכת המוציא ( לחם מן הארץ.. ), שותים ומברכים כמו ( כאילו ) שהדבר שגור בפיהם ( רגילים לאומרו בלי לשים לב ) אף בעת שהם מברכים – אינם מתכוונים לברכני...
עד כאן.
הקב"ה רוצה שנתכוון בכל דבר שאנו עושים ! בטח בדבר שאנו עושים הקשור אליו, כגון – ברכות, תפילות, אמירת תודות ופעולות שונות.
כמה חשוב להתכוון באמת למה שמוציאים מהפה, גם בין אדם לחברו וכל שכן בין אדם למקום ( לבוראו )
הקב"ה רוצה שנתכון בכל ליבנו לכל פעולה כזאת ולא נקיים "אחד בפה ואחד בלב" חלילה, או נפעל מתוך הרגל, שגרה או " כמצוות אנשים מלומדה" – רק כי למדנו.. ואנו יודעים שכך יש לפעול.
הקב"ה רוצה שנפעל מתוך כוונת הלב האמיתית והכנה שלנו בכל דבר שכזה ובכלל. הזהירו חכמים : עשו דברים לשם פועלם ! אתה מברך או מתפלל ? עשה זאת בקול רם כי הקול מעורר את הכוונה... הקב"ה רוצה שהלב שלנו יהיה קרוב אליו ולא רק פינו או שפתינו. ולכן, כשאדם מברך, יחשוב רגע לפני כן איזו ברכה הוא צריך לברך כדי שבשעה שהוא מזכיר
את ה' יתברך שהוא עיקר הברכה, ידע איך הוא מסיים את הברכה.
לא יעשה שום דבר בשעה שהוא מברך.
לא יברך במהירות אלא ישתדל לכוון את פירוש המילים.
*** יש היום סידורי תפילה עם מפתח כוונות פשוטות כגון – סידור "כוונת הלב " שמסביר את פירוש המילים שבסידור בצורה ברורה ופשוטה שעוזרת בכוונת התפילה והברכות.
כשאדם מברך, יקפיד על כך שפיו יהיה נקי מן הרוק וגם נקי מכל דבר אחר שנאמר : "ימלא פי תהילתך"
כלל גדול ביראת ה' – להזכיר את שמו של הקב"ה רק בדרך של שבח, ברכה, תפילה חיוב או לימוד.

צריך להיזהר מאוד לא להזכיר את שמו יתברך לבטלה.
צריך להיזהר שלא לברך ברכה לבטלה, או לגרום לעצמו לברך ברכה שאינה צריכה ואם בטעות נכשל בכך, יאמר אחריה : ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
ואם ברך ונזכר שאינו צריך לברך לאחר שכבר הזכיר את שם ה', יסיים את הברכה במילים : "למדני חוקייך".
כל הברכות חוץ מברכת המזון, אם אינו בטוח שאמרן ויש לו ספק בעניין אינו חוזר ומברך, אפילו ברכת התורה וברכת מעין שלוש.
דוד המלך תיקן את עניין חיוב 100 ברכות לפחות בכל יום. כל ברכה שאדם שומע את חברו מברך – "ברוך אתה ה", יגיד : "ברוך הוא וברוך שמו"
כשחברו גומר הברכה צריך לומר אמן בהגייה ברורה.
*פירוש המילה אמן = אמת – בחלק מן הברכות
וגם = כן יהי רצון, בחלק מהברכות ( *הערת המסכם - שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל באחד משיעורי "קול צופייך" לפרשת בא )
חשוב לא להגביה את קולו יותר מן המברך שכן נאמר : "גדלו לה' איתי ונרומממה שמו יחדיו.
בפשטות – העצמה והתפתחות אישית ברוח יהודית.
Comments