איך ולמה מניחים תפילין?

גם אם עבר זמן מהפעם האחרונה שהנחת בה תפילין וגם אם זה היה בבוקר יום שישי בעמדת חב״ד ליד הסופר, כדאי לך לקרוא את זה:

מצוות תפילין הינה מצווה יקרה מאוד ואף כל התורה הוקשה לתפילין ( הקישו את התורה לתפילין )

התפילין הן עדות והוכחה שהשכינה שורה עלינו, כמו שנאמר : "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך"

נאמר בתורה שבכתב בפרשת "בא" פרק י"ג פסוקים ט' וגם ט"ז :

פסוק ט' – "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים"

פסוק טז' – "והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים"

למעשה זהו ציווי מתורתנו הקדושה להניח תפילין ולזכור את יציאת מצרים.

בהזדמנות זו נציין כי כדאי לומר את נוסח ה "לשם יחוד" (לייחד כוונות מסוימות למצווה זו) לפני הנחת תפילין כדי לכוון לזכור את יציאת מצרים בעשיית מצווה זו.

( הנוסח מופיע ברוב ספרי סידורי התפילה )

ארבע פרשיות יש בתפילין. בשל יד הם כתובות על קלף אחד בלבד ברצף ובשל הראש הן כתובות כל אחת בניפרד ומחולקות ל 4 תאים. יש האומרים כי בתפילין של יד הן כנגד הלב והלב כידוע עטוף ברקמה אחת קשה שכדי "לחדור" אליה צריך כוח של "מיקשה" אחת ולכן כל 4 הפרשיות על קלף אחד ואילו על תפילין של ראש הן מחולקות לארבע תאים שכן יש במוח שתי אונות, ימנית ושמאלית וכל אונה מחולקת לשני חלקים ומכאן 4 תאים בתפילין של ראש. אבל *הפירוש העיקרי הינו כי ככה התורה ( שבע"פ – שישה סדרי המשנה ) ציוותה אותנו ציווי מאת ה' יתברך וזה מה שאנחנו עושים.

*הערת המערכת - שמענו מהרב מרדכי אליהו עה"ש בשיעור לפרשת בא.

להלן חלקים מארבע הפרשיות :

1. "קדש לי כל בכור" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'-י'. בה נכתב: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר ... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים ... שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה' ... וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה."

1. "והיה כי יביאך" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א-ט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר רֶחֶם לַה' ... וַיְהִי כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם."

2. "שמע ישראל" – ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'-ט'. בה נכתב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

3. "והיה אם שמֹע" – ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג-כ"א. בה נכתב: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם ... וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ ... הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם ... וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. ..."

יש לדקדק לקנות תפילין כשרות ( ורצוי מהודרות ) מסופר סת"ם מומחה וירא שמים וגם רצועות לתפילין יקנה מאיש נאמן שעיבד את העורות מבהמות טהורות. וכל ירא שמים יחשוב בלבו שאם על מלבושיו ( חולצות, מכנסיים, מעילים וכד' ) ואף על כליו ( מכוניתו, הטלפון הסלולארי שלו, ביתו וכד' ) הוא יהדר מאוד וירצה את הטוב ביותר, כל שכן בחפצים של ה' יתברך שמו, לא יצמצם ויחוס על כספו אלא יהדר לקנות תפילין מהודרות אף שמחירם גבוה ורב. ישגיח עליהם שיהיו מתוקנים ושחורים, הבתים והרצועות. יש לנהוג בקדושה בתפילין ולכן ישים לב לא לדבר דברים בטלים והבלים בשעה שהתפילין קשורות על ידו ומונחות על ראשו.

יש האומרים כי אין לכסות לגמרי עם הטלית את התפילין של הראש אך יש שנהגו עפ"י הסוד ( חכמת הקבלה ) לכסות בטלית לגמרי את התפילין של הראש.

זמן הנחת התפילין הינו בבוקר החל מהרגע בו יש אור בשמים שיספיק לו לזהות חבר שלו שהוא רגיל לפגוש ממרחק של קצת פחות משני מטרים. הנחת התפילין היא לאחר שלבש את הטלית. הסיבה שהטלית קודמת היא כי בטלית רגילים יותר, מתעטפים בה גם ביום שבת וגם ביום טוב ואילו מצוות תפילין היא רק בימי חול וידוע כי תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם.

את התפילין מניחים ביום ולא בלילה משום שכתוב : "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה"

בגמרא במסכת מנחות כתוב : "מימים ימימה" – יש ימים שאתה מניח ( חול ) ויש ימים שאתה לא מניח ( שבת, מועד וחול המועד ) אך בכל מקרה המצווה היא ביום ולא בלילה. במסכת זו ניתן למצוא את מקורות ההלכה למעשה של מצוות התפילין.

אז איך מניחים את התפילין ?

יקח את התפילין של יד, ישחרר את הרצועה הכרוכה סביב הבית על השולחן או באוויר ( להשתדל שהרצועה לא תיגע ברצפה ) ואז בישיבה יכניס את ידו השמאלית אל תוך הלולאה שנותרה בצמוד לבית של התפילין עד שהיא תגיע למקום השריר הראשי של הזרוע ( קיבורת ) באופן בו שאם יעמוד ויישר את ידו, יהיה הבית של התפילין מקביל ללב. לפני שיהדק את הרצועה לכיוון החיצוני לגופו, יברך תוך כדי שהוא מתכוון לפטור גם את התפילין של הראש בברכה זו :

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין

לאחר מכן יכרוך את הרצועה סיבוב אחד מסביב לבית באופן בו הרצועה תיגע ותצמיד את קשר התפילין הקבוע ( היוד ) אל בית התפילין, יכרוך עוד סיבוב מסביב לבית ויסיים אותו על החלק העליון של האמה ( מתחת למרפק ) ואז יכרוך עוד 7 פעמים נפרדות על האמה עד לכף היד. יעצור בשלב זה עם תפילין של יד.

כעת, לאחר הנחת תפילין של יד, יעמוד ויניח תפילין של ראש ללא ברכה בקו ישר כנגד בין העיניים באופן שבו הקצה החיצוני של בית התפילין של ראש יהיה בין שני החלקים הבאים של הראש והרצועה של הבית מסביב להיקף הראש,

קו הקצה של החלק החיצוני של בית התפילין של ראש - במקום בו מתחיל השיער או התחיל השיער בעבר 😊

קו הקצה של החלק האחורי של בית התפילין של ראש - לא יהיה למעלה ממקום שמוחו של תינוק רופס.

הקשר הקבוע של התפילין ( היוד ) יהיה על העצם שנמצאת מעל השקע הקטן שמעל העורף ובמקום שיש בו שיער.

לאחר מכן יעביר את שתי הרצועות הארוכות של התפילין של הראש לחלק הקדמי של גופו ויוודא כי התפילין מהודקים היטב אל הראש.

כעת יחזור לתפילין של יד ויסיים בכריכת יתרת הרצועה על האצבע האמצעית – סיבוב אחד על החלק האמצעי של האצבע ועוד שניים על חלק הפרק התחתון בצמוד לכף היד באופן שישתדל כי הכריכות לא תעלנה זו על זו.

תוך כדי הכריכות על האצבע יאמר :

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה.

לאחר מכן יכרוך את שארית הרצועה על כף היד, יתחיל זאת מסביב לאגודל ויתחוב את שארית הרצועה לתוך הכריכות בחלק הפנימי של כף היד.

יניח את התפילין של יד ואת התפילין של ראש ישירות על העור ולא יהיה דבר שיחצוץ בינהם לבין גופו. ישנם הרבה סירטונים של הנחת תפילין באפליקציית יוטיוב.

יש להשתדל מאוד לא לדבר בכלל בין הנחת תפילין של יד לבין הנחת תפילין של ראש כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן. ויש האומרים כי אפילו לענות אמן לא יפסיק אך יש האומרים כי אפשר להפסיק לענות אמן לקדיש וגם לקדושה.

אם בכל זאת הפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש ודיבר דיבור שאינו מעניין התפילין, יעמוד ויברך על תפילין של ראש את הברכה הבאה:

”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.“

אדם צריך להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג את עצמו בדברים המבריאים והמחלימים את הגוף. וכן הוא אומר – ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

• תפילין של יד ותפילין של ראש, שתי מצוות הן ואינן מעכבות זו את זו, שאם אין לו אלא אחת או שמחמת סיבה אחרת אינו יכול להניח אלא אחת, מניח אחת.

• אם מניח של יד, מברך "להניח תפילין" לבד ואם מניח של ראש מברך על זה : "להניח תפילין" וגם "על מצוות תפילין"

• כל זמן שהתפילין עליו, יתחיל להתפלל לפי סדר התפילה שרשום בהמשך ( בפרק י"ד ) במהלך התפילה ישתדל לא להסיח את דעתו מהן ובמיוחד בשעת "קריאת שמע ישראל"

• יש אומרים כי אם היה צריך להורידן בשל צורך לגשת לבית הכסא, יחזור לאחר מכן ויניחן ללא ברכה.

• ישתדל להניח את התפילין בגוף נקי מלכתחילה וישתדל לא להפיח בהן 😊

• בשבת ובחול המועד לא מניחים תפילין. על האדם להיות תמיד עם "שני אותות", אות אחת היא ברית המילה שעשה האדם והאות השנייה היא התפילין בדר"כ. יחד עם זאת גם יום השבת, יום חג ( ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת, שמחת תורה, פסח ושבועות ) או חול המועד הינם אותות ולכן בימים אלו אין צורך באות נוסף ( תפילין ) ואין מניחים תפילין בימים אלו.

לאחר התפילה חולצין את התפילין בעמידה תחילה, מסירים את הכריכות מהאצבע, וגם 2-3 כריכות מהזרוע, לאחר מכן חולץ תחילה של ראש ואח"כ חולץ של יד. יש להשאיר את הטלית על הגוף עד לאחר חליצת התפילין במלואן.

ב ה צ ל ח ה !!!